<h1>העיטור אות ח' חלוקת שותפין</h1>
<h2>דף קב:</h2>
ובפסקות שותפא דעבר על דעתא דחבריה ואמר ליה לא תשדר ממונא דילי בימא או באורחא פלניא וקם ושדר ואפסיד מחייב לשלומי לשותפות ואי רווח יהב ליה מנתיה דמזלא דבי תרי גרים ומן שמיא הוא דרחימו עליה. ולית ביה משום קרוב לשכר ורחוק להפסד דחזוקי אחזקיה בשמירת ממונו.
<h2>דף קטז:</h2>
גרסינן בפרק בתרא דבבא קמא שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר לעצמי אני מציל הציל לעצמו. ירושלמי (ב"מ פ"ו ה"ד) בפרק השוכר את האומנין בשיירה אם נתנו לו רשות מה שהציל הציל לעצמו חמרים שנפלו עליהן ליסטין ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם התנה עמהן בבית דין מה שהציל הציל לעצמו השותפין שמחלו להן מוכסין מה שמחלו מחלו לאמצע ואם אמרו לשם פלני מחלנו מה שמחלו מחלו לו. היכי דמי אם יכולין להציל אפילו אמר נמי לאו כלום הוא ואם אין יכולין להציל אפילו לא אמר נמי אמר רמי בר חמא הכא בשותפין עסקינן וכגון זה שותף חולק שלא מדעת חבירו אמר מפלג פלג ואף על גב דיכול להציל דליכא יאוש כי אמר לעצמי אני מציל הרי חלקו שניהן. והילכך ביכול להציל הציל את חלקו ובשאין יכול להציל אפילו חלק חבירו הציל לעצמו לא אמר לא פלג ואף על גב דאין יכול להציל דאיכא יאוש הציל לאמצע ואף על פי שחבירו שותפו אינו מייאש דאין יאוש לחצי חפץ. וכולהו הני שנויי הלכתא נינהו. שמע מינה דלא אמרינן שותף חולק שלא מדעת חבירו אלא כגון זה שאם ימתין עד שיבא חבירו או שיחלק בפני בית דין יהא הפסד בשלו כגון שיירא ואף על פי שאין חבירו מייאש חולק להציל את שלו וכדתנן גבי מציאה (ב"מ ל':) אם יש בית דין מתנה בפני בית דין אין שם בית דין בפני מי יתנה שלו קודם.
